האור שבקצה המנהרה! האמנם? – מאמרי העידן החדש

האור שבקצה המנהרה! האמנם? – מאמרי העידן החדש

 

פרשת ויחי

 

 

הפרשה פרשת ויחי יש בה מגוון של רגשות, ביניהם סיומים והתחלות, ברכות מוות וחיים, אך דבר אחד מאד בולט ומרגש במיוחד בפרשה הוא הפסוק "ויקרא יעקב אל בניו האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים"(בראשית מט' א').

 

 

בפרשה זו יעקב פוגש את בניו בפעם האחרונה בחייו והוא מבקש לברך אותם. עם זאת, הוא מבקש לגלות להם את הקץ, מבקש להאיר להם את הדרך על ידי גילוי הסוף של הגלות והצרות ובכך להפיח בהם תקווה. לרכך בהם את הקושי שיעברו בעת כניסתם לעבדות במצרים. וברש"י – בקש יעקב לגלות את הקץ, ונסתלקה ממנו שכינה.

 

 

ולמעשה צריך להבין למה נסתלקה ממנו שכינה ולא התאפשר לו לגלות להם את הקץ, מתי יהיה סוף העבדות, לכאורה זה היה מיקל מעליהם את השעבוד והיו יכולים להיות ברווחה כלשהי ביחס לחייהם, או לפחות ללא ייאוש ושברון לב.

 

 

את השאלה הזו אנחנו פוגשים בקונפליקטים פנימיים שמתרחשים בינינו לבין עצמינו במישורי חיים שונים, כגון: אם יש אלוהים למה הוא לא מראה לנו את עצמו? למה אדם מרגיש לפעמים שהוא הולך בחושך ללא כל יכולת ראות מה יהיה בסופה, איך יסתיים כל התהליך? לפעמים אנחנו מבקשים, תן לנו סימן! להראות לעצמנו שאנחנו בדרך הנכונה, שאנחנו בכיוון הנכון ולא סתם מבזבזים את הזמן. לפעמים אנחנו מתפללים ולא מקבלים מענה, לא מקבלים תשובה ולפעמים לא רואים את הקץ. לא רואים את הסוף. מסתלקת מאיתנו השכינה..

 

 

מי מאתנו לא רוצה לראות את הסוף, להגיע כבר ליעד, להגשים את החלום ואת הייעוד שלו? אצל ילדים אנחנו יכולים לראות את זה ממש בבירור, כאשר יוצאים לטיול, רק יצאנו וכבר הילדים שואלים; נו, מתי נגיע כבר? וככל שהדרך מתארכת הם יתחילו לאבד סבלנות יותר ויותר.. ומה שאנחנו כהורים צריכים ללמד אותם זה ליהנות מהדרך. להיות כאן ועכשיו. אבל לא נוכל ללמד אותם את זה אם הדעה שלנו הפוכה לגבי זה, או כאשר אנחנו גם קצרים וחסרי סבלנות בכל הנוגע לדרכים, אתגרים, או סוגיות חיים שמצריכות הרבה סבלנות.

 

 

ולמעשה, כדי להבין זאת אנחנו יכולים לראות שאם היה לעם ישראל את הסוד של הקץ, אם היה להם את המידע הזה מתי תסתיים הגלות, ואם יעקב היה מצליח להעביר להם את התאריך המדויק של הגאולה השלמה, אז העבודה הייתה נעשית אולי יותר קלה, עם זאת העבודה הייתה ללא כל תשוקה ורצון עז לתקן או להספיק להגיע למקום כלשהו בחייהם, אפשר לומר כי היו מאבדים את הטעם של החיים.

 

 

תאר לעצמך שאתה כל כך מתרגש לראות סרט מסוים והנה מישהו בא ומגלה לך מה יהיה בסוף הסרט, או איך יסתיים המשחק. אתה עדיין תוכל לצפות או להמשיך לשחק אבל לא יהיה לך כבר עניין בזה.. כי הוא נתן לך את נקודת המבט שלו וכבר המחשבה שלך מקובעת לצורת חשיבה מסוימת ואולי גם אינה פתוחה עוד לקבל צורות נוספות.

 

 

כשאנחנו הולכים בדרך ואנחנו לא יודעים מה יקרה ואיך זה יתרחש אז יש את התשוקה, את הבחירה ואת הכוח לשנות או לכוון את עצמנו כל פעם מחדש. זה כל מה שהקב"ה מלמד את יעקב ואת בניו בכניסתם לשביל הגלות שלא רואים את סופו מפני אריכותו.

 

 

כשאנחנו הולכים בדרך ואיננו יודעים מה יקרה ומתי, אנחנו יוצרים את החיים, אנחנו יוצרים את הדרך, ומה שאלוהים מנסה לומר ליעקב זה, אל תגלה את הקץ, אל תחפש את האור בקצה המנהרה, הוא לא שם, הוא לאורך כל הדרך, הוא בכל רגע נתון וכל אחד ואחד אחראי להאיר את האור של עצמו בעצמו. אתה הוא זה שמאיר אותו על ידי המודעות שלך לעצמך, לכוחות ליכולות ולתנאי הדרך שלך. תאיר את דרכך באור על ידי כל פעולה מעשה מחשבה או דיבור, ועל ידי הנוכחות שלך בהווה במלוא עצמתך וכוחותיך, כך תוכל לאזור כוח ולהמשיך את הדרך כי אתה לא יודע מתי היא תסתיים, אתה מכשיר את עצמך לדרך ארוכה ככל שתהיה, אתה חייב לא רק לשרוד את הדרך אלא גם לחיות בה על ידי התבונה והעצה שלך מה ואיך להתנהל במצבי חיים שונים. כך תוכל לצייד את עצמך בצידה שתספיק לך לאורך כל ימי חייך.

 

 

זוהי הדרך שלך, לכל אחד יש את הדרך בה הוא ורק הוא צריך לעבור, וזה מהות המעבר דרך הממד הפיזי הזה של עולם המעשה, כן בחירה באיזה דרך תלך, אך אינך יודע מתי תגיע אל היעד. זהו עולם של אין סוף, זהו עולם בו יש רק אין סוף. אז אל תנסה לגלות את הקץ, כי אין סוף. קץ הוא סוף, וסוף הוא נפרדות. ואילו הקב"ה אומר לעולם אין סוף, הכל ממשיך רק עובר ומחליף צורה. כל מוות הוא תחילתו של חיים אחרים בממד אחר וגבוה יותר. כל סיום הוא התחלה. אז אל תתמקד רק בלהגיע אל קו הסיום, אלא תלמד ליהנות מהדרך, כך הדרך תיעשה נעימה עבורך ותוכל לצלוח את האתגרים הניצבים בפניך בכל שלב ושלב.

 

 

זהו בדיוק הייעודיות של העולם הזה, גם שאתה לא רואה את הקץ ודווקא מהסיבה הזאת אתה צריך להיות מלא בתקווה. אם אתה יודע את הסוף, אין לתקווה שלך כל כך משמעות.

 

 

 

שבת מבורכת ושמחה

מיכאל אלר

בלוגים נוספים

כתיבת תגובה